עינה נ' בנק אוצר החייל בע"מ

החלטה

בפני בקשות לפטור מתשלום האגרה והפקדת הערבון בגין הליך הערעור בו מערער המבקש על החלטת כב' ראש ההוצל"פ שלא לבטל את העיקול שהוטל ברישום על רכב המבקש, המשמש לו כרכב נכה.

לאחר עיון בבקשות, ועל אף שהתרשמתי כי יש למבקש קושי לשלם את האגרה ולהפקיד את הפקדון, הרי שלמרות זאת אינני סבורה כי יש להעתר לבקשות שכן סיכויי הערעור הינם קלושים, עד כדי לא קיימים כלל, וזאת לאור המצב המשפטי כפי שהוא משתקף בפסיקת בית המשפט העליון.

בניגוד לטענת המבקש, שאינו מיוצג, הקורא באופן חלקי ביותר את פסקי הדין וההחלטות אליהן הוא מפנה, גם בהינתן שרכב נכה כלול בהוראת סעיף 22 לחוק ההוצל"פ כפי שקבעו בתי המשפט, הרי שאין בכך כדי לפטור את הרכב מהליך של עיקול ברישום, שכן כפי שקבע בית המשפט המחוזי בבר"ע (ב"ש) 510/08 גור יהודה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (6.10.08) אשר בקשת רשות ערעור עליו נדחתה על ידי בית המשפט העליון (רע"א 9890/08 גור נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (26.4.09):

" הכותרת של סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל היא: "מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול". בשמיעה ראשונה מדובר בהוראה קטגורית. ברם, הפטור מכלים, מכונות ומטלטלין השייכים לנכה מותנה על פי הסעיף בתנאי נוסף והוא שאלה "נחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". עולה שעסקינן בהוראה מידתית. הנכה שהוא חייב בהוצאה לפועל אינו בר חורין להחזיק בכל מטלטלין אשר יחפוץ אלא רק אלה אשר נחוצים לשימושו האישי בשל מצבו. בכך נשמר האזון בין זכותו של הזוכה לגבות את חובו מחד גיסא לבין זכותו של הנכה לדאוג לצרכיו המיוחדים מאידך גיסא."

כפי שנקבע בענין גור הנ"ל, לא ניתן פטור מוחלט מהטלת עיקול על רכב נכה, אלא יש לבחון בכל מקרה לגופו, האם הרכב בו מדובר אכן נחוץ לנכה לשימושו האישי, אם לאו. כך למשל, מקום בו מחזיק הנכה ברכב מפואר ורב ערך, בעוד שהוא חייב כספים רבים לנושים, יתכן ויהא מקום לבחון באם יש מקום להורות על מכירת הרכב המפואר, במסגרת הליך מימוש עיקול תוך הבטחת התניידות הנכה ברכב זול יותר.

בניגוד לנטען בבקשה, אין בעצם הטלת העיקול ברישום כדי לפגוע בדרך כלשהי באפשרות המבקש לעשות שימוש ברכב לצרכיו הוא, וככל שתועלה על ידו, בבקשה מפורטת ומנומקת, בקשה לאפשר את מכירת הרכב לצורך החלפתו ברכב אחר שישמש את המבקש לניידות, בקשה כזו תישקל כראוי על ידי ראש ההוצל"פ והליך כזה יבוצע תחת פיקוחו. ממילא, ככל שיתבקש מימוש העיקול על הרכב, יבחן ראש ההוצל"פ את השיקולים שהותוו בפסיקה לענין זה.

אוסיף ואציין כי גם פסק דינו של השופט שחורי (תא"ק 1952-04-09) אשר צירף המבקש אינו תומך בעמדתו לפיה הרכב פטור, בכל מקרה מעיקול אף באם העיקול הינו ברישום בלבד, אלא ששם השופט שחורי בחן איזו תועלת תצמח לנושים מהשארת העיקול על כנו, ומשהגיע למסקנה כי אין תועלת כזו, הורה על ביטול העיקול.

הרחבתי בדיון בסיכויי הערעור כבר בשלב זה, אף מבלי לבקש את תגובת המשיב, על מנת לחסוך למבקש בהוצאות נוספות ומיותרות בהמשך ניהול הליך זה, שכן אני סבורה שלא נחסמה בפני המבקש הדרך לפנות בבקשה מתאימה לראש ההוצל"פ, לכשיעלה הצורך במכירת הרכב על ידו.

לאור המצב המשפטי, שנראה לי כי הוא ברור למדי, אין מקום לפטור מתשלום האגרה והפקדת הערבון שכן אין מקום שלנושה יגרמו הוצאות מיותרות מניהול הליך זה שלא תהא לו כל דרך לגבותן מהמבקש, כאשר סיכויי הערעור הקלושים למדי.

אשר על כן אני מורה למבקש לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון בתוך 15 יום שאם לא כן הערעור ימחק ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ"ו סיון תש"ע, 08 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: